למדני אלוהי, ברך והתפלל
על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל,
על החירות הזאת: לראות, לחוש, לנשום,
לדעת, לייחל, להכשל.
למד את שפתותיי ברכה ושיר הלל
בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל,
לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום,
לבל יהיה עלי יומי הרגל.
לאה גולדברג
ניוולד ונלך / ארקדי דוכין
ניוולד ונלך לאן שיובילו אותנו
קצת נגדל ונצעד בעצמנו כמה צעדים
זוהי רק אשליה, כעבור זמן יגידו לנו
איך ולמה ולאיזה כיוון זזים
נסתכל במרוץ האבוד אחר האושר
נרמה את עצמנו לפחות כמה פעמים
לא תמיד נוכל להבדיל בין קלות לקושי
אך נצעד קדימה לילות וימים
ואז נשב בצל וננסה לשכוח
את העבר ואת הפצעים במוח
ניקח את זה ונצרח בכל הכוח
ונרגע
בסוף כמובן נאשים רק את עצמנו
על איפה נסחפנו ואיפה איבדנו משמעות
נעשה חשבון נפש קצר ונסכם את חיינו
ננזוף בילדינו על כל שטות
ואז נשב בצל וננסה לשכוח
את העבר ואת הפצעים במוח
ניקח את זה, נצרח בכל הכוח
ונרגע, לתמיד
אתה פלא
מילים: חוה אלברשטיין
עפ"י פאבלו קאזאלס
לחן: חוה אלברשטיין
עיבוד: חוה אלברשטיין ורמי לוין
כל רגע בו אנו חיים
הוא רגע חדש.
כל רגע בו אנו חיים
אין שני לו ביקום.
לא היה כמותו מעולם
ולא יהיה לעולם.
ומה מורים אנו לילדנו
בבית הספר?
מלמדים אנו אותם
כי שניים ועוד שניים
הם ארבע,
וכי פריז היא בירתה של צרפת...
מתי נלמד אותם גם מה שהינם.
עלינו לומר לכל אחד מהם:
יודע אתה מה שאינך –
אתה פלא!
אתה יחיד ומיוחד!
אתה פלא!
כל העולם כולו
אין עוד ילד אחד בדיוק כמותך.
אתה פלא,
אתה יחיד ומיוחד.
והבט בגופך-
איזה פלא הוא.
רגליך, ידיך, אצבעותיך הזריזות
האופן בו אתה מתנועע –
אתה פלא!
עשוי אתה להיות כשקספיר
מיכאל אנג'לו, בטהובן –
אתה פלא!
טמונה בך היכולת לכל דבר.
כן, פלא הינך.
וכאשר תגדל –
התוכל אז לפגוע באדם אחר,
אשר כמוך הוא פלא,
גם הוא יחיד ומיוחד,
גם הוא פלא?
עליכם להוקיר זה את זה,
עליכם לעבוד,
כולנו חייבים לעבוד
כדי להפוך את עולמנו זה
שיהא ראוי לילדיו.
שיר / ורד מוסנזון
הייתי רוצה לנסות מהכל,
לטעום מכל דבר.
אדם חי רק פעם אחת,
(אם לא נסתמך על גלגול נשמות)
ולא כל כך הרבה זמן
שיוכל לבזבז אותו
כך סתם
אני רוצה לראות הרבה מקומות
להכיר צורות חיים,
והרבה הרבה אנשים.
לנסות כל מיני חוויות
להכיר עוד דרכים ליהנות, לגלות,
שונאת לחשוב
שעברתי
ולא ניסיתי
ולא מציתי
את כל שניתן למצות
וכל שרציתי ותכננתי לעשות
לדעת, לראות.
שיר
אתם התודעה
טווח שלם של תודעה עומד לרשותכם
ומה שמצוי בתוככם הוא
הכוח העצום ביותר ביקום:
אתם יכולים לבחור
אף אחד אינו בוחר עבורכם –
הבחירה בידיכם
אתם יכולים להיות
נאמנים לפנימיותכם העמוקה ביותר,
או שאתם יכולים להיות נאמנים למה
שהייתם רוצים שיהיה אמיתי,
מה שאתם צריכים שיהיה אמיתי
בידיכם האפשרות לבחור
באמת שלכם,
או שאתם יכולים להיכנע
לאמת האחת והיחידה
הכוח העצום ביותר
ביקום
נמצא בתוככם
הכול נמצא בתוככם
ג'ון דה רויטר, מורה רוחני קנדי בן ימינו
שירת העשבים
דע לך,
שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד
לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם
כי כל עשב ועשב יש לו שירה
ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה
אם היית זוכה לשמוע את כל השירות
והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב
אומר שירה לה' יתברך,
בלי תמיהה ובלי מחשבות זרות
ואינם מצפים לשום תשלום גמול!
כמה יפה ונאה כששומעים השירה שלהם!
וטוב מאד לעבוד את ה' בניהם ביראה
תיכף כשאהדם משתוקק לארץ ישראל
ר' נחמן מברסלב
על הכוח והאומץ:
נדרש כוח להיות תקיף
נדרש אומץ להיות אדיב
נדרש כוח לכבוש
נדרש אומץ להיכנע
נדרש כוח להיות משוכנע
נדרש אומץ להטיל ספק
נדרש כוח לדמות לכלל
נדרש אומץ להתלבט
נדרש כוח לחוש בכאב של חבר
נדרש אומץ לחוש בכאבך שלך
נדרש כוח לסבול את כאביך
נדרש אומץ להראות אותו
נדרש כוח לסבול ניצול
נדרש אומץ לעצור ניצול
נדרש כוח להתמודד לבד
נדרש אומץ להישען על אחר
נדרש כוח לאהוב
נדרש אומץ להיות נאהב
נדרש כוח לשרוד
נדרש אומץ לחיות
שיר
את מה שאתה חושב עמוק –
אני חושב שטוח
מה שאתה רואה סגור-
אני פתוח
את מה שאתה רואה לבן –
אני רואה שחור
כשיורדת עלי החשכה –
עליך עולה האור
מה שבשבילך חלום –
לי זו האימה
מה שבשבילי שלום –
לך זאת מלחמה
למקום אליו אתה הולך –
כן, גם אני הגיע
כל הדרכים הרי הולכות אל הרקיע
אל המקום אליו אתה הולך –
כן, גם אני אגיע
אך בלי ניצוץ האהבה. שום דבר
לא יטמיע
אהוד בנאי
ההזמנה
לא מעניין אותי במה אתה עוסק לפרנסתך.
אני רוצה לדעת למה אתה מייחל, ואם אתה מעז לחלום על פגישה עם משאת נפשך.
לא מעניין אותי בן כמה אתה.
אני רוצה לדעת אם אתה מוכן להראות כשוטה למען האהבה, למען חלומות, למען ההרפתקה של החיים.
לא מעניין אותי אילו כוכבי לכת שוכנים באופק הירח שלך.
אני רוצה לדעת אם נגעת בלב הצער שלך, אם נפתחת בשל בגידות החיים או התכווצת ונסגרת מחשש לכאב נוסף!
אני רוצה לדעת אם אתה יכול לשהות עם כאב, שלי, או שלך, בלי לעשות דבר כדי להסתירו, לעמעמו או לתקן אותו.
אני רוצה לדעת אם אתה יכול לשהות עם שמחה, שלי או שלך: אם אתה יכול לרקוד בפראות ולתת לשכרון החושים למלא אותך עד קצות אצבעותך, מבלי להישמר להיות זהיר, להיות מציאותי או לזכור את מגבלותינו כבני אדם.
לא מעניין אותי אם הסיפור שאתה מספר לי נכון. אני רוצה לדעת אם אתה יכול לאכזב אדם אחר כדי להיות נאמן לעצמך: אם אתה יכול לשאת את תוכחות הבגידה, ולא לבגוד בנשמתך.
אני רוצה לדעת אם אתה יכול להיות נאמן, ועל כן ראוי לאמון, אני רוצה לדעת אם אתה יוכל לראות יופי גם אם לא כל יום יפה, ואם אתה יכול לטעת בחייך את נוכחות האלוהים.
אני רוצה לדעת אם אתה יכול לחיות עם כישלון, שלי ושלך, ועדיין להתייצב על שפת אגם ולצעוק אל הירח הכסוף, "כן!"
לא מעניין אותי איפה אתה גר, וכמה כסף יש לך. אני רוצה לדעת אם אתה יכול לקום אחרי לילה של צער ויאוש, יגע, חבול כולך, ולעשות מה שצריך לעשות בשביל הילדים.
לא מעניין אותי מי אתה, ואיך הגעת לכאן. אני רוצה לדעת אם תעמוד איתי בלב ליבה של האש, ולא תיסוג לאחור.
לא מעניין אותי איפה או מה או עם מי למדת. אני רוצה לדעת מה מחזיק אותך מבפנים, וכל השאר אינו חשוב.
אני רוצה לדעת אם אתה יכול להיות לבד עם עצמך: ואם אתה באמת אוהב לשהות במחיצתך ברגעים הריקים.
בהשראת אוריה מאונטיין דרימר
זקנת שבט ילידים אמריקנים מאי, 1994
אני זוכר שאלה בספר לימוד החשבון,
של רכבת שיוצאת ממקום אחד ורכבת אחרת
שיוצאת ממקום אחר, מתי יפגשו?
ואף אחד לא שאל מה יקרה כאשר יפגשו,
אם יעצרו או יעברו אחת על פני השנייה ואולי יתנגשו.
ולא הייתה שאלה על איש שיוצא ממקום אחד
ואישה שיוצאת ממקום אחר. מתי יפגשו?
והאם בכלל יפגשו ולכמה זמן יפגשו?
יהודה עמיחי
אם / רוידיארד קיפלינג
אם תשמור על קור הרוח כאשר כולם סביבך
מאבדים את שלוותם ותולים אשם בך,
אם תבטח בעצמך אל מול רבים מפקפקים
אך גם תבחן בתוכך שמא הם אולי צודקים:
אם לחכות תדע בלי להתייאש,
ואף אם לשקרים תהיה קורבן חינם-
מכל דבר שקר, ואף משנאה, תרחק כמו מאש:
אל תראה צדיק מדי, ולא מדי חכם:
אם לחלום תדע אך לא תשגה בחלומות:
אם לחשיבה תכשר אך לא תראה בה מטרה:
אם נוכח פני אסון או ניצחון תדע לעמוד
ולהתייחס לנכלולי שני אלה באותה צורה:
אם להבליג תוכל, עת מילותייך
יעוותו בידי זדים כדי ללכוד פתאים:
עוד תחזה כיצד קורסים כל מפעליי חייך –
ותרכון, ושוב תבנה, במעט כלים בלויים:
אם את כל אשר צברת תאגד בחבילה
ולסכן אותה כולה תוכל במחי אחד,
ולהפסיד – ולהתחיל ממש מהתחלה
ולא לפלוט מילה על שאבד:
אם לאמץ תוכל כל שריר גיד ועצב
לבד מן הרצון המצווה "המשך! "
אם לא יגבה לבך שתתהלך עם מלך ושוע,
ואם תשמור על מידתך עת תדבר אם המונים,
אם לא אויב ולא אוהב יוכלו בך לפגוע,
אם לכולם כבוד תרחש, אך לא תהדר פנים:
אם רק בכל דקה אשר בלי שוב חולפת
תדע לדחוס שישים שניות עד כלות מרוצתך -
לכך תבל כולה, על כל שהיא מקפת,
ולמעלה אף מזאת: ילדי, אדם הנך!
אל תצא את דלת הבית
ותדע את העולם:
אל תביט מבעד לחלון
ותדע את דרך העולם
ככל שתרחיק ללכת
כך תמעט לדעת
לפיכך: החכם יודע
מבלי לזוז ממקומו
קורא בשם, בלי לראות
משלים, בלי לעשות
לאו דזה, ספר הדרך והסגולה
מסינית דן דאור, ויואב אוריאל
המבקש ללמדנו אמת
אל יגלה לנו
רק ירמוז עליה במחווה
קלה, מחווה הרושמת
באוויר תחילתו של מסלול
רעיוני, אשר אם נגלוש
לאורכו ננחת בעצמנו
לרגלי האמת החדשה
חוסה אורטוגה אי גאסט,
הרהורים על דון קיחוטה, 1914
מספרדית – רנה ליטוין
אתה כה צעיר
אתה כה צעיר, כל כך
לפני כל התחלה, ויש
על לבי, עד כמה שאני
מסוגל לזה, אדון חביב,
להתאזר באורך רוח כלפי
כל הבלתי נפתר שבלבך,
ולנסות לאהוב את השאלות
כשלעצמן, כאהוב מעונות
סגורים וכאהוב ספרים הכתובים
בשפה זרה מאוד.
אל תחקור אחרי התשובות, שאין
לתתן לך, כי על כן לא היית יכול
לחיות אותן. והלא הכוונה היא
לחיות הכל.
חיה עכשיו את השאלות, ושמא תגיע
לאט לאט, בלי לחוש זאת, ביום מן
הימים הרחוקים לחיות את התשובה
ריינה מריה רילקה, 1903
מגרמנית – ישראל זמורה
שיר נבואה קוסמי / יוני רכטר
כמו עמוד ענן כך תלך לפני העדר
תבין הכל תדע לא תאמר מילה אחת
כמו עמוד עשן תעלם בתוך החדר
משהו בך יאמר לך המשך בדרכך
כמו שביל החלב שחוצה את השמיים
אתה הולך ישר לא שם לב לכוכבים
שזוהרים כדי לסנוור את העיניים
משהו בך יאמר לך המשך בדרכך
הו,, לך ישר ,לך לבד ,אל תכעס
אל תפחד, לך תמים, לך אחד
כמו אווז הבר שחולף בשמי הערב,
הוא טס בראש החץ לא נרתע מן המרחק,
והאינסטינקט מראה ובורא לו את הדרך
משהו בך, יאמר לך המשך בדרכך
כמו בריז'ית בארדו שתפסה כבר את העסק
השאירה מאחור את הטוב ואת הרע
ועל העניינים היא צופה מן המרפסת
משה בך יאמר לך" 'הפסק!'
ערכו של הזמן
כדי להבין את ערכה של שנה אחת, תשאלו תלמיד שנשאר כיתה
כדי להבין את ערכו של חודש אחד, תשאלו אם שילדה פג, קודם זמנו
כדי להבין את ערכו של שבוע אחד, תשאלו עורך שבועון
כדי את ערכה של שנייה אחת, תשאלו אדם שחמק מתאונה
כדי להבין את ערכה של שעה אחת, תשאלו זוג אוהבים המחכים לפגישה
כדי להבין את ערכה של דקה אחת, תשאלו אדם שפיספס רכבת
כדי להבין להבין את ערכה של אלפית שנייה, תשאלו את הזוכה במקום השני.
האתמול הוא היסטורי, העתיד הוא מסתורי –
וההווה הוא מתנה (present)
הו, מילות השאלה הקטנות של חיי, מקפצות
ומהדסות, עפות ומתחמקות ומצפצפות מאז ילדותי
כמו ציפורים קטנות, כמו חרגולים קלים.
אבל כשהתבגרתי עשיתי מהן מילות תשובה כבדות
כמו ברוזים כבדים ותרנגולות מפטמות
שרובצות ולא יוכלו שוב להתרומם ולעוף.
מהות, איכות, מיהות, ועופות עוד כבדים מהם:
לאנות, מדוענות, מודעות, למאות, ולמות.
יהודה עמיחי, 'פתוח סגור פתוח'
המשורר חליל גו'בראן ביטא
בתמציתיות את מהות הזמן בחיינו:
תוכל למדוד את הזמן,
שאין לו מידה
תוכל לכוון את נתיב רוחך
לשעות ולעונות.
תוכל להפוך את הזמן לנהר,
שעל שפתו תשב ותתבונן בזרימת המים.
אך הנצחי הקיים בך פנימה,
עד לנצחיות החיים ויודע,
כי האתמול הוא זיכרון היום,
והמחר הוא רק חלומו.
וגם זאת הוא אמר:
בכל לב של חורף
נח אביב רוטט,
ומאחורי רעלת כל לילה
ממתין לו שחר מחייך
שיר / אוגמדינו
אנה סילחו כשאני מתלונן,
כי היום באוטובוס, ראיתי נערה עם שיער זהוב, קינאתי בה
היא ניראתה כל כך עליזה. והלוואי והייתי כמוה.
כשהיא קמה ללכת, היא צלעה במעבר. הייתה לה רגל אחת,
היו לה קביים, אך שעברה לידי חייכה.
אנה סילחו כשאני מתלונן, יש לי שתי רגליים. העולם שלי.
עצרתי לקנות ממתקים. לילד המוכר היה קסם רב, דברתי איתו
והוא ניראה שמה. אם אתמהמה לא יקרה שום דבר רע.
וכשהלכתי הוא אמר: 'תודה אדוני, היית כל כך נחמד.
כיף לדבר עם אנשים כמוך, הוא אמר. אני עיוור.
אנה סילחו כשאני מתלונן. יש לי שתי עיניים. העולם שלי.
מאוחר יותר הלכתי ברחוב וראיתי ילד עם עיניים כחולות.
והוא הסתכל על האחרים משחקים, ולא ידע מה לעשות.
עצרתי לרגע, ואז אמרתי: 'למה אתה לא מצטרף אליהם, חמוד?'
הוא הביט קדימה, מבלי לומר מילה. ואז ידעתי: הוא לא שומע.
אנה סילחו כשאני מתלונן. יש לי שתי אוזניים. העולם שלי,
עם שתי רגליים שייקחו אותי, למקום שאליו אני הולך. עם
עיניים שרואות את זוהר השקיעה, עם אוזניים ששומעות את כל שאני יודע. אנה סילחו כשאני מתלונן, בורכתי. העולם שלי.
